החלטה בתיק בש"א 5533/07

לפני בקשה למינוי בורר חליף, לאור העובדה שהבורר שדן בסכסוך שבין הצדדים, כב' השופט (בדימוס) אריה אבן ארי ז"ל, נפטר טרם הסתיים הליך הבוררות.

הרקע לבקשה

1.         בין הצדדים סכסוך עתיק יומין הנוגע לבניית מלון. הצדדים חתמו על הסכם בשנת 1993 בקשר עם ביצוע עבודות, והמלון שנבנה נפתח לקהל בשנת 1996. התביעה נשוא בקשה זו הוגשה בשנת 1997, ולאחר שהטיפול בתיק הועבר למותב זה, ולאחר שפסקתי בבקשות בהליכי ביניים, הגיעו הצדדים להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 11.12.03, לפיו הסכסוך עבר לבוררות כאמור לעיל.

דא עקא שהבורר הלך לבית עולמו טרם שפסק בבוררות. לאחר מותו היו הצדדים בקשר במטרה לסיים את הסכסוך ביניהם בהסדר, אולם זה לא צלח. מכאן הבקשה שלפני.

המבקשת פנתה למשיבה והציעה רשימה המכילה 5 בוררים מוצעים, אולם זו סירבה, מהטעמים המפורטים במכתבים שצורפו לבקשה .

עמדת המבקשת

2.         משנפטר בורר יש למנות בורר חליף. על פי סעיף 12(א) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") משנתפנתה כהונת בורר בין היתר עקב פטירתו, יחולו הוראות סעיפים 8 עד 10 על מינויו של בורר חליף.

משלא קיימת הסכמה על  מיהות הבורר, על בית המשפט למנותו.

עמדת המשיבה

3.         ראשית טוענת המשיבה כי יש לקיים "דיון פרונטלי" בנוכחות הצדדים בטרם הכרעה בבקשה. כן טוענת היא, כי חלף המועד להגשת הבקשה שכן חלפה חצי שנה מאז פטירת הבורר, שעה שבהסכם נקצבו שלושים יום.

לגופו של עניין, טוענת המשיבה שאין להעתר לבקשה מן הטעמים הבאים:

א.         עם מותו של הבורר לא ניתן למנות בורר חליף באשר הוראות סעיף 8 עד 10 לחוק הבוררות יחולו "כ שאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות". במקרה דנן, ישנה כוונה אחרת שכן נאמר בהסכם  כי הבורר החליף  ימונה " בהסכמה", והואיל ואין הסכמה הרי שאין לכפות על הצדדים המשך הליך של בוררות.

ב.         אין מקום שלא לאפשר לצד שלא להתדיין בבית משפט, שהרי לו היה יודע זאת מראש, לא היה מסכים, כבר אז, להתדיין בפני בורר שאינו מוסכם עליו.

ג.          לפיכך טוענת המשיבה, יש למצות ההליך בחירת בורר בהסכמה, או לשוב להתדיין בבית המשפט.

דיון

3.         ראשית אינני מוצא מקום לקבוע דיון על מנת לדון בבקשה. איפשרתי למשיבה להגיב, וזו אף ביקשה ארכה להגשת התגובה מפאת עומס עבודה. נעתרתי לבקשה. לא מדובר בהליך המצריך בירור עובדתי. המשיבה לא צירפה תצהיר לתשובתה, והצדדים לא הגישו תצהירים.

בולט לעין כי קביעת דיון בתקופה זו בה הפגרה בפתחנו, תגרור את ההליך וההכרעה בו למשך מספר חודשים. מדובר בסכסוך שהחל לפני למעלה מ-10 שנים, ודחיות נוספות יגרמו למבקשת עינוי דין שאין הדעת סובלתו. המשיבה שטחה את טענותיה ועת הכרעה הגיעה.

אשר לטענה כי חלפה חצי שנה מאז מות הבורר, אציין כי אין זו טענה ראויה, שעה שהמשיבה עצמה טוענת כי הצדדים היו במשא ומתן לקראת פתרון העניין לגופו, והיא עצמה מבקשת ארכה נוספת למצות את הנושא. כן מציינת היא בתשובתה כי:

"עניין זה אכן עומד על סף הסדר ועשוי למצוא את פתרונו בתוך חודשים ספורים (יש לזכור מאידך כי החוק דנא עוסק בסכסוך משנת 1996, והמתנה של חודשים ספורים בשורה התחתונה אינה